אימון אישי לקבלת החלטות בצמתים

אודי ערד אימון אישי
052-5675969

אימון אישי בעקבות פיטורין

פיטוריןיש דרכים רבות לפטר עובד. חלקן מכובדות יותר חלקן מכובדות פחות, אך דבר אחד בטוח. בכל פיטורין יש אלמנט של השפלה ופגיעה בכבוד העצמי. ובמילים אחרות – עלבון.

כשהמצב הכלכלי אינו טוב, ניתן להתנחם ולתלות בו את האשם, בחזקת "זה לא אני, זה המיתון אשם" אבל בסופו של דבר, בשקט שאחרי הסערה, כשאתה יושב לבדך בבית, קשה מאוד שלא להרהר ולתהות, למה דווקא אני? למה דווקא עכשיו? האם אני לא מספיק טוב? אני יותר מוכשר ומוצלח מדני (או יוני או מיכל), אז למה אני כן והוא לא?

הביטחון העצמי שלנו הוא דבר רגיש ופגיע שדורש תחזוקה וחיזוקים תמידיים. בפיטורין, הוא סופג מכה. אנחנו נעלבים ומושפלים. האגו שלנו נפגע. זה כמעט בלתי אפשרי שלא לחוש עלבון.

פעמים רבות אנו נפגעים יותר מהמיקום שלנו בין המפוטרים (במקרה של פיטורים המוניים) מאשר מהפיטורין לכשעצמם.

כיצורים חברתיים והישגיים החיים בחברה כזו, יש לנו נטייה להשוות את עצמנו תדיר לאנשים סביבנו.

בספר "כיבוש האושר" מגדיר המחבר את התופעה בתמציתיות כך:

"קבצנים אינם מקנאים במיליונרים, הם מקנאים בקבצנים אחרים שיש להם מעט יותר" (ברטרנד ראסל)

נוסף על העלבון הבסיסי שקיים בפיטורין, כתוצאה מהפגיעה באגו, מתעוררות דאגות וטרדות נוספות כתוצאה מהמצב הכפוי אליו נקלענו. הדאגות האלו מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

* דאגות קיומיות – הקשורות ליכולת שלנו לספק לנו ולבני משפחתנו את הצרכים הבסיסיים לקיום לאורך זמן – אספקת מזון, קורת גג, השכלה, רמת חיים וכו".
* דאגות נפשיות – ובראשן תחושת חוסר הוודאות לגבי העתיד לבוא. דאגות אלו סובבות סביב השאלה (הנצחית) מה יהיה ? (מחר, בעוד חודש, בעוד שנה) וסביב הנטייה הבסיסית שלנו לחשוב – ומה אם לא… חוסר הוודאות פוגע בתחושת הביטחון הקיומי שלנו מערער את הביטחון העצמי ומגדיל את התלות שלנו בסביבה.

למעשה הפיטורים מכניסים את המפוטר למערבולת וסחרור רגשי בעל כורחו ואלו משפיעים עליו ועל סביבתו הקרובה.

 




אז מה עושים?

אחרי שנרגעים מעט מ"המכה" שספגנו, (בין השאר ע"י שימוש בטיפים אחרי פיטורין ) רצוי לפעול בכמה מישורים במקביל.

המישור הראשון נוגע לבעיות הקיומיות דהיינו לכסף.

רצוי לבצע הערכה של היכולת שלנו להתקיים בתנאים החדשים, כשלוקחים בחשבון, את דמי האבטלה, הפיצויים וההפרשות הסוציאליות האחרות שאנו זכאים להם. מומלץ להיעזר במומחה או מכר הבקיא בעניין.

בירור של מצבנו הכספי המדויק והערכת משך הזמן בו אנו יכולים להסתדר ברמת חיים דומה גם במעמדנו החדש כמפוטרים, יכולה לתת לנו מרחב נשימה ושלווה להתמקד במהלכים הבאים שברצוננו לעשות לקראת חזרה לשוק העבודה.

המישור השני הוא המישור "הטכני" הקשור לכל הזכויות המגיעות לנו מול הגורמים הרשמיים – בטוח לאומי, לשכת התעסוקה, מס הכנסה וכו"והמסמכים שעלינו להכין ולהביא למוסדות הללו. במישור זה נכללים גם סידורים שונים מול המעסיק, כמו קבלת מכתבי המלצה, רשימת תעודות על הכשרה מקצועית וקורסים שעברנו (מומלץ לבקר באתר מובטל.קום http://www.movtal.co.il ולהתעדכן שם בכל הנוגע למישור הטכני).

המישור השלישי נוגע בהיבטים עמוקים יותר של חינו ובמשמעות של העבודה בחיינו. מישור זה "הרוחני" עוסק בשאלות מן הסוג הבא:

* האם אני במקום הנכון?
* האם חיי המקצועיים מתנהלים בכיוון שאני רוצה?
* האם אני מגשים את עצמי בקריירה שבחרתי?
* האם אני רואה את עצמי בתחום הזה גם בעוד 5- 10 שנים?
* האם אני נהנה מהעשייה שלי?
* האם יש בי תשוקה לעיסוק שלי? מה גורם לי תשוקה? מה גורם לי להתלהב?
* לו היה לי את כל הכסף שאני זקוק לו ע"מ להתפרנס בכבוד וברווחה עד סוף ימיי, במה הייתי עוסק?

במידה והתשובות לשאלות הללו אינן ברורות לך יכול להיות שזכית בלי משים במתנה !!!

פיטורין כמתנה

על פניו צירוף המילים פיטורין ומתנה לא מתיישב יחד. איך יכול מצב כפוי וקשה הכולל פגיעה רגשית ועלבון להיחשב מתנה?

נדמה לי שכמעט כל אחד מאיתנו שמע סיפור או מכיר מישהו שבמבט לאחור מספר, כי מה שבזמנו היה נראה כאסון גדול, הפך בדיעבד למתנה, יתרון או מזל גדול. הפתגם "מעז יצא מתוק" מבוסס על מצבים מסוג זה.

אז איך יכולים פיטורין להיות מתנה?

האם המצבים הבאים מוכרים לך ממקום העבודה שלך:

* אתה חסר אנרגיות
* אתה מביט בשעון לעיתים תכופות ומרגיש שהזמן לא עובר
* אתה מרגיש שלא מנצלים את כישרונותיך ושאתה לא מביא את עצמך לידי ביטוי בצורה מלאה
* אתה מרגיש מנוצל או מנצל (פה ושם יש כאלו המקבלים שכר גבוה על לא כלום ומרגישים אשמה)
* אין לך סיפוק מהעשייה
* אתה ממורמר ונוטה לרגשות שליליים ברוב שעות היום
* אתה משועמם ומרגיש שזה "קטן" עלייך
* אתה מוצא עצמך מקטר לעיתים קרובות
* אתה מתוסכל וחסר מוטיבציה
* אתה לא חש הזדהות עם התפקיד או האירגון
* אתה לועג למטרות האירגון
* יש לך נטייה לשביזות יום א' (חוסר חשק בולט להתחיל את השבוע)
* אתה חולם על עיסוק אחר לגמרי

במידה והמצבים הללו מוכרים לך יכול להיות שבחרת לעצמך עיסוק שאינו מתאים לאדם שאתה, למי שאתה, לכישרונות שלך ולחוזקות שלך.

על כן אם בזכות העובדה שפוטרת, תבצע תהליך פנימי של חקירה, לימוד, הגשמה וגילוי עצמי שיביאו אותך למקום שאתה באמת רוצה, לעיסוק שתמיד חלמת עליו, לעבודה שמוציאה ממך את המיטב, לעיסוק שמתגמל אותך ברוחב יד ולא רק כלכלית אלא גם נפשית ורוחנית, מקום שתרגיש בו כי אתה ממלא את ייעודך, מקום שיהיה יותר מעבודה לצרכי פרנסה.

אזיי תוכל להיות אחד מאלו שבעוד מספר שנים יוכלו להביט אחורה על מהלך חייהם ולומר כי "מעז יצא מתוק" וכי בדיעבד הפיטורין היו מתנה.

אם משהו מהדברים הנ"ל מרעיד נים בנפשך ונוגע בך. אתה מוזמן לבוא ולעשות את הצעד הראשון בדרך לשם, לבוא ולהתחיל במסע שלך, למקום שלך, לעיסוק הנהדר והמתגמל שלך. כן זה אפשרי ! וזה בידיים שלך.

אם במקום נים הנד בנפשך בהתרגשות , עולה בך תחושת תמיהה וכעס על "השטויות" הכתובות כאן, בנוגע לעבודה מתגמלת ומספקת (בכל המובנים), נסה לבדוק עם עצמך האם האמונה המעכבת הבאה היא זו הדוברת מגרונך (או מגרונם של הורייך):

" החיים זה לא פיקניק ואין דבר כזה עבודה שנהנים ממנה. עבודה זה תמיד קשה אפור ושוחק."

אם עולה בך החשד כי אמונה זו (או דומה לה) היא הבוקעת מגרונך ואתה מעוניין להיפטר מאמונות מעכבות מסוג זה בדרך למציאת העיסוק שיביא לך סיפוק ואושר, אתה מוזמן להצטרף למסע!

למי מיועד האימון בעקבות פיטורין?

אימון אישי בעקבות פיטורין, מתאים לכל אדם שרוצה לנצל את ההזדמנות שנפלה בחלקו ברווח שבין העבודות, בכדי לעצור לרגע ולשאול את אחת השאלות הגדולות של החיים, על מנת לבחור טוב יותר את הדרך שתוביל אותו לסיפוק אישי, הנאה, הגשמה ופרנסה טובה.