פסיכותרפיה ואימון לקבלת החלטות

בתקופת שינוי קריירה חשוב לתת מקום ולהתייחס לדרכי ההתמודדות והשמירה על המצב הרגשי שלנו. שמירה על אנרגיה טובה ותחושת איזון תאפשר לנו לפעול בצורה אפקטיבית.
כולנו עוברים במהלך החיים תקופות של שינוי. מצב שבו המוכר והידוע משתנה. בתחום הקריירה, תחושה של איום על מקור הפרנסה או עירעור שלו יכול לגרום לחוסר יציבות, אשר גורר חששות ופחדים המשפיעים ישירות על ה-well being שלנו.

תעסוקה הינה אחד העוגנים המשמעותיים בחיינו וכשהיא נפגעת, אנחנו חווים מערבולת רגשית שעלולה לסחוף אותנו למחוזות הייאוש והדיכאון.

מה בעצם קורה לנו כשאנחנו מחוסרי עבודה/מפוטרים או לא מצליחים בעסק שלנו ומרגישים לא ממומשים? אילו תחומי חיים נפגעים?

אחת המורכבויות הינה השמירה של מערכות היחסים שלנו עם בני הזוג, הילדים, החברים ואף עם עצמנו. מתחילות לעלות שאלות כמו מה לומר לילדים? מה אומרים לחברים? וברובד העמוק יותר, מה נאמר לעצמנו כשאנחנו 'מסתכלים בראי'?

מחשבות ושאלות מסוג זה אופייניות לתקופות אלו. עם המחשבות הללו, מועצמות תחושות ורגשות של מתח, עצבים,כעס (על העולם, על מקום העבודה, ועל כל מי שניתן להפנות כעסנו אליו), אובדן ביטחון עצמי, אשמה, תיסכול, תחושת כישלון אישי ותחושת חוסר יציבות. לעיתים תחושת הכישלון וחוסר הערך העצמי מגיעים עד לכדי "ריק קיומי" – מושג המבטא אובדן דרך, אובדן משמעות ואובדן אמונה (בעצמי/בעולם) שבמקרים רבים אף מגיע לכדי דיכאון.

בלי ספק, גם ללא דיכאון, מדובר בחוויה מאוד לא נעימה – לא למי שחווה זאת ולא לסובבים אותו.

הקשיים העיקריים איתם מתמודדים כאשר תקופת השינוי מתמשכת:

• כובד האחריות להתפרנס ולפרנס, עד כדי תחושה של סכנה קיומית להישרדות המתבטאת ביכולת לספק מזון (שינוי סל הצריכה), חשש לקורת גג (עמידה בתשלומי שכירות או משכנתא) וקושי לספק צרכים בסיסיים אחרים של בני המשפחה (לימודים, תרבות פנאי חוגים).
• בושה– מול החברים, מול המשפחה – איך לתרץ לסביבה ולעצמנו את זה שלוקח לנו זמן למצוא, שזה לא מהיר כמו בעבר? מה אומרים לילדים? איך מתמודדים עם לחץ מצד האישה?
• אשמה– למה דווקא אני? אולי אני הייתי לא בסדר?
• התמודדות עם כישלון– האם אני כישלון? בעיני עצמי, בעיני הסביבה?
• נשבר משהו באמון שלנו מול העולם– האמון שאנחנו יכולים להסתדר ושהעולם זה מקום שטוב לחיות בו.
• תיסכול וכעס – הצורך להעמיד את עצמי לבחירה ובחינה שוב ושוב בראיונות עבודה, למרות הוותק והניסיון שיש לנו. או לבחירת הלקוחות במקרה של עסק.
• אובדן שליטה – תחושה של חוסר יציבות בנוגע לעתיד הקרוב והרחוק.
• בדידות גדולה – תחושה שאף אחד לא באמת מבין אותנו. בסופו של דבר גם אם יש לנו סביבה תומכת, אנחנו לבדנו עם ההתמודדות, עם הקשיים, עם הזמן הפנוי, עם החיפושים.
• פחד– מהעתיד וממה שיביא איתו, פחד שלא נסתדר, פחד שנאלץ להתפשר.

ארבע מימדי קיום

בתקופת שינוי הביטחון העצמי  והדימוי העצמי שלנו נפגעים וכמעט שאין אדם  חסין לגמריי בעניין הזה.

בשורות הבאות אני מבקש להאיר את נושא הביטחון העצמי, הזהות והדימוי העצמי דרך 4 מימדי הקיום שלנו. דרך מימדים אלה נסביר את הקשיים שאנו חווים בתקופת שינוי  או משבר קריירה. ארבעת הממדים מתקיימים במקביל, שזורים זה בזה, מתכתבים ומזינים זה את זה כל הזמן והם:

מימד פיזי – עוסק בגוף הפיזי שלנו – איך אנחנו נראים, האם אנחנו יפים או מכוערים, שמנים או רזים, בריאים, חולים וגם כמובן – הגיל שלנו ! אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפני הכל אנחנו קודם כל גוף, ובהתקופות שינוי ומשבר "הגוף מדבר", ומבטא לא פעם בדרכו את מצבנו האמיתי.

ביטוי נוסף של המימד הפיזי הוא הצורך לשרוד. בעולם המודרני, לעבודה שלנו וליכולת שלנו להשתכר יש משמעות פשוטה – והיא, היכולת לשרוד פיזית, לקנות אוכל, להתקיים ולדאוג לנו ולבני המשפחה שלנו. למרות שאנחנו רחוקים מאוד ממצב של רעב או אובדן המגורים שלנו, עדיין  כולנו מבינים שלטווח ארוך בלי פרנסה ועבודה אנחנו לא יכולים לשרוד, דבר המכניס לחץ ומתח. אנחנו יודעים "שאנחנו על זמן שאול" השעון מתקתק וזה מעורר חרדה מסוג " מה יהיה אם?" כשהביטחון הכלכלי מתערער אנחנו נעשים מודעים יותר ללחץ ולכובד האחריות המוטלת עלינו. כובד אחריות זה מחדד עוד יותר את התחושה שאנחנו לבד – שאנחנו בסופו של דבר נושאים את עול הפרנסה והקיום לבדנו, ועלינו למצוא את הכוחות לעשות את הפעולות שיחזירו אותנו לשוק העבודה, ולהתפרנס.

מימד חברתי –בני אדם הינם יצורים חברתיים. כשאנחנו תינוקות אנחנו לא יכולים לשרוד ללא עזרה. לאורך כל שנות ההתפתחות שלנו,  למעגלים החברתיים שלנו יש משמעות גדולה. המימד הזה עוסק ברשת חברתית שלנו. בראש ובראשונה המשפחה שלנו – איזו משפחה יש לנו, איזה חברים יש לנו – "אמור לי מי חברייך ואומר לך מי אתה". מימד זה קשור בלהרגיש מקובלים או דחויים, עם הרבה חברים או מעט חברים, מימד זה קשור במעמד, בהכרה ובפרסום. אנחנו עסוקים בהשוואות כל הזמן – ביחס ל"קבוצת השווים" לנו בכל התחומים וכך גם בתחום העבודה. אנחנו בודקים כל הזמן מה המעמד, מה התנאים, מה ההישגים שלנו ביחס ל… אנחנו מודדים הרבה פעמים הצלחה בהשוואה לאחרים ומבססים את הערך העצמי שלנו על היחסיות הזו.

תקופת שינוי או משבר קריירה מתבטאת מידית במימד החברתי ומעלה סוגיות של התנהלות מול  משפחה וחברים. בתקופה כזו יש פגיעה באגו מתוקף ההשוואה לקבוצת השווים. בני המשפחה  לרוב דואגים ומודאגים בתקופת שינוי. מצד אחד תוך דאגה כנה למצבנו אבל גם מדאגה לעצמם ולגורלם –  מתוקף התלות הכלכלית בעיקר אם המדובר בראש משפחה ומפרנס. לרוב הדאגה של הקרובים מנחה את התגובה שלהם – שיכולה להיות  פחות סבלנית ומדוייקת בנוגע לרצונות שלנו ואינה מהווה את התמיכה שאנחנו זקוקים לה בתהליך החיפוש. התוצאה לעיתים קרובות הינה  שהם "ידחפו" אותנו לקחת כל עבודה "סבירה" בעינייהם.

סוגיה חברתית נוספת היא הילדים – מה אומרים להם? איך מרגיעים אותם? והחברים – מה אומרים להם?  יש המון בושה בתהליך הזה – להודות שפיטרו אותי, או שאני לא מצליח למצוא עבודה חדשה בזמן "סביר" או סתם להודות שהעסק שלי לא מתרומם כבר הרבה זמן – בושה וחשש לבקש עזרה ולהיתפס כחלש, לקבל תווית של כישלון. באופן פרדוקסלי לפעמים, דווקא בתקופה שאנחנו הכי זקוקים לתמיכה ועזרה מהרשת החברתית התומכת שלנו, אנחנו מסתגרים ומתבודדים בשל תחושת כישלון אישי שלרוב כלל אינה נכונה.

מימד פסיכולוגי – עוסק בשאלת הזהות, מי אנחנו? בעיני אחרים אבל בעיקר בעיני עצמנו, הזהות שלנו מתגבשת כל הזמן ומושפעת ממה שלמדנו על עצמנו דרך ניסיון העבר והחוויות שלנו. דרך ההצלחות והכישלונות שחווינו. אנחנו חיים בעולם מערבי מודרני שבו "הצלחה" נמדדת הרבה פעמים בצורה חומרית – בכמה כסף יש לנו. המעמד החברתי שלנו נקבע ביחס להשגים שלנו אל מול "קבוצת השווים" לנו (החברים שאיתם אנחנו מסתובבים). חלק מרכזי בזהות שלנו קשור בעיסוק שלנו, במקצוע ובתארים. אין זה מקרה שכשמבקשים מאיתנו להציג את עצמנו אנחנו מיד הולכים למקום הזה של המקצוע או העיסוק שלנו. הביטוי החזק ביותר לקשר בין הזהות שלנו לעיסוק שלנו הוא בתארים שאנחנו מצמידים לשם שלנו "עו"ד כהן", "דר' לוי", "אריכטיקט זה וזה" , "רו"ח מזרחי" וכן הלאה. גם מי שלא מציג את עצמו עם התואר שלו, מזוהה חזק עם העיסוק שלו – זה משהו תרבותי עמוק. לכן אין זה מפתיע שבתקופת שינוי או משבר בקריירה משהו בזהות שלנו ניסדק, בעקבות הפגיעה במעמד שלנו ובחווית ההצלחה שלנו בעיני החברה ובעיקר בעיני עצמנו. וזה מן הסתם בתורו משפיע על ההרגשה שלנו.

מימד רוחני – עוסק בסדר הגדול של הדברים ובמשמעות שאנחנו נותנים לדברים. קשור בעולם הערכים שלנו ובאמונות שלנו על החיים שלפיהם אנחנו מעצבים את חיינו. לפעמים משבר קריירה וחיפוש מתמשך, מביאים איתם אובדן אמונה ושינוי במשמעות שאנחנו נותנים לדברים (לטוב ולרע).

אין זה מקרה שרבים מהאנשים שיוצאים לפנסיה חווים קשיים (למרבה הפלא יש שיגידו – שהרי סוף סוף חופש) כשהמקצוע, העיסוק המרכזי שהפך לחלק מהזהות של האדם ומההגדרה העצמית שלו נעלם. למעשה מה שמשתנה היא המשמעות – כאשר אנחנו עובדים ויוצרים אנחנו נותנים לזה משמעות מסויימת שבאמצועתה אנחנו יוצקים תוכן לחיינו, אבל כשזה נעלם – אנחנו לעיתים מתקשים לתת משמעות חדשה, ואז מתעוררת שאלות מסוג: מה אני שווה? בשביל מה אני כאן? מה הטעם? האם אני נחוץ? וכיוצ"ב שאלות שמפגישות אותנו (לא תמיד מבחירה) עם הסיבות שבגללן אנחנו רוצים לעשות X או Y. תופעה ידועה בקרב פנסיונרים היא חוויה קשה של "ריק קיומי" ודיכאון בעקבות הפסקת העבודה. בקטן גם שינוי ומשבר קריירה מעורר דברים דומים גם אם בעוצמה פחותה.

כלים פרקטיים לשמירה על אנרגיה גבוהה וחוסן בתקופת שינוי:

חשוב לטפח שני מרכיבים:

1. מודעות ו- SOM – state of mind
2. מעשים – בלי מעשים שום דבר לא קורה. מעשים שתומכים במטרות שלנו (ומטרה אחת שיש ברקע היא תמיד להרגיש טוב להיות אופטימיים לשמור על אנרגיה גבוהה וחיובית).

מה עושים במימד הפיזי?

נותנים תשומת לב לאיך אני שומר על עצמי מבחינה פיזית – קשר של גוף ונפש, תזונה, פעילות גופנית, אנרגיה, הזנה ושינה מספיקים בלי  להזניח מנוחה ובילויים.

• פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע חצי שעה (מחקרים מראים כי הדבר שקול ללקיחת "פרוזק" /נוגדי דיכאון)
• לעשות לפחות פעם בשבוע משהו שאנחנו אוהבים – פירגון עצמי (תחביב, מתנה, סרט, בילוי).

מה עושים במימד במימד החברתי?

• בוררים את האנשים שאנחנו נפגשים איתם – המשמעות היא  למנן ולסנן בני משפחה וחברים שמורידים לנו אנרגיות ומבקרים אותנו. ומהצד השני להיפגש יותר עם אנשים שתומכים ומעצימים אותנו.
• מוצאים סביבה תומכת, מתמקדים בהישגים, ביכולות בהצלחות, מתקדמים בשיטת "בייבי סטפס".

מה עושים במימד הפסיכולוגי?

עונים על השאלות מי אני ? על מה אני גאה? מתמקדים באיכויות שלי, במה אני תורם, מה כבר יש לי ועומד לזכותי שעוזר לי  (חיוך, תכונת אופי, איכות מסוימת).

• מכינים רשימה של 10 איכויות שיש לנו שאנחנו יודעים שיש לנו ולחזור אליה בשעת צורך לקרוא אותה
• מכינים רשימת הישגים והצלחות עבר.
• מכינים רשימה של דברים שמעוררים בנו גאווה – אתגרים שעמדנו בהם, הצלחות שצברנו.

אל הרשימות הללו חוזרים מידי יום או כשיש ירידה באנרגיה. 

מה עושים במימד הרוחני?

• מכינים רשימה של  אמונות מעכבות (משפטים ששמענו בבית, מחשבות חוזרות ברגעי משבר)  – ומבצעים להם היפוך.
• מבצעים איתור של ערכים מובילים ותפיסות עולם.
• רשימת תודות יומית. כל יום לפני השינה לרשום 5  דברים שאנחנו יכולים להגיד עליהם תודה.מתחברים לאנרגייה של שפע והוקרה.

לסיכום,

תקופת חיפוש עבודה מתמשכת, פיטורין או בניית עסק היא תקופה משברית, שכדאי לקחת ברצינות.

זוהי תקופה שמביאה איתה חוסר יציבות, חרדה, הצפה רגשית וחששות קיומיים מסוגים שונים המלווים בבדידות ופחד מהעתיד. חשוב בתקופה כזו למצוא סביבה תומכת, מפרגנת ומקצועית. כדאי להיות מלווים על ידי מאמן מקצועי מההווה מסגרת תומכת העוזרת הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הפרקטי והמקצועי של תהליך השינוי.