פסיכותרפיה ואימון לקבלת החלטות

אוי ! כמה שזה דומה! תיכנון תחבורה ואימון אישי

כשחושבים על זה לעומק, אז בעצם המעבר הזה מתכנון תנועה ותחבורה לאימון אישי, הוא לא כל כך מופרך הוא לא כל כך רחוק תפיסתית, כפי שנדמה אולי במבט ראשון. בין עולם תכנון התחבורה לעולם האימון ישנם קווים משיקים רבים ודמיון רב. למעשה לתכנון תחבורה ולתכנון חיים (באמצעות אימון לחיים)יש קווים משותפים רבים.

כל פעולה בעולם תכנון התחבורה מתחילה בחשיבה מוקדמת על המטרה שאותה רוצים להשיג כמו למשל, מטרה להפחתת תאונות הדרכים, מטרה לשפר נגישות לשכונה, או להגדיל קיבולת של צומת דרך וכו' (אחרת אין צורך לתכנן ונותנים לדברים לקרות או להסתדר מעצמם) וזיהוי החזון התחבורתי,

מטרה וחזון תחבורתי יכולים להיות למשל תכנון קווי תחבורה ציבורית לשכונה על מנת להגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית והקטנת זיהום האוויר.גם באימון אישי החל מהפגישה הראשונה מבררים על מה בעצם הלקוח(=המאומן) מעוניין להתאמן, מה המטרה אותה הוא רוצה להשיג ומהו החזון שלו סביב אותה מטרה.

בתכנון תחבורה, לאחר הגדרת המטרה מבררים מהו "המצב הקיים" בשטח (המצוי) –למשל כמה נתיבים קיימים בצומת? מהי הקיבולת של הדרך? כמה תושבים משתמשים היום בתחבורה ציבורית? מהי הזמינות לרכב? מהי רמת המינוע? וכו

באימון אישי עושים בדיוק את אותו הדבר, מבררים עם המתאמן, איפה הוא נמצא כרגע (המצוי) ביחס להשגת המטרה, ומה המרכיבים של נסיבות חייו ביחס למטרת האימון שהוא הגדיר – לדוגמא, מהם ערכיו, במה הוא מאמין, מהם החוזקות שלו, מהם החולשות שלו, מה גורם לו מוטיבציה לפעולה, מה מניע ומרגש אותו ומה עוצר ובולם אותו.

לאחר הגדרת המטרה והחזון התחבורתי, ולימוד המצב הקיים, מגיע שלב בניית החלופות, שלב זה הוא הכרחי, על מנת להרחיב את נקודות המבט ומגוון האפשרויות, בכדי להגיע בסופו של דבר לחלופה המיטבית. שלב זה נעשה באמצעות "סיעור מוחות" וזריקת כל רעיון אפשרי על שולחן התכנון. דוגמא לחלופות תחבורתיות בתכנון צומת יכולה להיות כזו:

א. תכנון צומת עם 4 זרועות ללא רימזור

ב. תכנון צומת עם 4 זרועות ורמזור

ג. תכנון צומת עם 4 זרועות ומעגל תנועה

ד. תכנון צומת מפוצל (שני צמתי T סמוכים)

באימון אישי, עושים תהליך דומה, שמטרתו להרחיב את נקודות המבט, "לשחק" איתן, ולנסות להביא פתרונות יצירתיים שיעזרו להשיג את המטרה האימונית. הכלים האימונים לצורך כך הם מגוונים, וכוללים תרגילים עוקפי הגיון, דמיון מודרך, קלפי השלכה, אימון בתנועה, ועוד ועוד. הדימוי שמוביל את התהליך בשלב זה לקוח מתוך עליסה בארץ הפלאות "באיזה דרך עליי לבחור" שאלה עליסה את החתול צ'שייר בצומת הדרכים. "אם אינך יודעת לאן פנייך מועדות, אין זה משנה באיזה דרך תלכי" ענה החתול צ'שייר

לאחר שלב בניית החלופות מגיע החלק של בחירה בחלופה המיטבית, החלופה המיטבית או הנבחרת הנה זו שעונה הכי טוב על המטרה התחבורתית. תהליך הבחירה נעשה ע"י מתן ציונים לכל חלופה לפי המדדים הכמותיים שהוגדרו, ושיקלול תוצאות כל המדדים, כך שהחלופה שבה ביצועי המדדים הכמותיים הם הטובים ביותר במצטבר היא החלופה הנבחרת. (ישנן שיטות רבות ומגוונות לקביעת משקלו של כל מדד וניתן לתת משקל רב יותר למדד מסויים שחשוב לנו יותר מאחרים). מדדים תחבורתיים יכולים להיות, רמת הגודש בדרך, שנמדדת ע"י מספר כלי הרכב החולפים בדרך/בצומת בזמן נתון (שעה, יום, שנה), מהירות הזרימה (נמדדת בקמ"ש), כמות הנוסעים בתחבורה הציבורית ,(נמדדת במספר עליות לאוטובוס, או מספר רוכשי הכרטיסים), משך זמן הנסיעה בין מוצא ויעד (שנמדד בדקות). ועוד ועוד

באימון אישי, לאחר הצבת האלטרנטיבות השונות בוחרים. בוחרים מתוך מחויבות לבחירות שלנו ומחויבות לעצמנו ונמצאים כל הזמן עם האצבע על הדופק ושואלים האם זה מתאים לי ? איך אני יודע שזה מתאים לי? עד כמה זה מתאים לי? התשובות לשאלות הללו עוזרות לנו לייצר את המדדים היחודיים לנו והמתאימים לנו באופן אישי, בהתאם לרקע שלנו, האמונות שלנו, ההרגלים ,החולשות, הפחדים החוזקות והעוצמות שלנו. נכון, המדדים שלפיהם אנחנו "יודעים" שאנחנו בדרך הנכונה הם לא תמיד כמותיים, ולרוב הם מדדים ריגשיים חלקם מבוססים על האינטואיציה שלנו וחלקם על דפוסים שלמדנו ואימצנו במהלך השנים. (לפעמים הם כן כמותיים) לעיתים תהליך בניית המדדים באימון לוקח זמן ולעיתים הוא מהיר, בכל מקרה עצםהעיסוק בשאלת המדידה, מסייע בפיזור הערפל וחידוד הרצון האוטנטי שלנו בהקשר למגוון האפשרויות. לפעמים המדדים שלנו יתבהרו לנו לאחר עריכת רשימה של יתרונות וחסרונות, ומתן ציונים לתחושות העולות בנו. לפעמים ע"י שימת לב לגוף ולתחושות שמתעוררות בנו, באימון הגדרת המדדים היא מסע מרתק בפני עצמו שפותח לנו דלת לעולמנו הפנימי.

לאחר בחירת החלופה התחבורתית הנבחרת, מגיע שלב היישום, שבו קובעים תוכנית פעולה סדורה על מנת להוציא מהכח אל הפועל את התכנון.

דוגמא לתוכנית פעולה להשקת קו אוטובוס חדש תהיה: קביעת מקום התחנות של האוטובוס אחרי סיור בשטח, שכירת שטח לחניון לילה, קביעת התדירות המפורטת , שיבוץ כח האדם והכנת סידורי נהגים, רישוי תחנות האוטובוס במשרד התחבורה, מתן מספר לקו, הצבת סככות / עמודי תחנה, רכישת אוטובוסים או הסבתם מקו אחר, פירסום לציבור אודות הקו החדש, קביעת תעריף הנסיעה, ביצוע הדרכות לנהגים על מסלול הקו, ביצוע נסיעת מבחן. השקת הקו באופן מסודר ורשמי.

באימון אישי לאחר שבחרנו בדרך בה נלך, לאחר שהחלטנו להיות הקפיטן של ספינת חיינו, לאחר שבחרנו להיות המגדלור שמאיר את הדרך, נבנה תוכנית פעולה סדורה על מנת להשיג את המטרה האימונית. תוכנית הפעולה תלווה, באבני דרך,במשימות ופעולות בשטח ומדדים לבחינת ההתקדמות. בכל נקודה בדרך, באמצעות הכלים והידע שרכשנו באימון לחיים, נוכל לעצור, לבחון, לבחור , לשנות ולהמשיך קדימה על מנת להשיג את המטרות , המאוויים , החלומות וכל אשר נרצה.