פורש מהעבודה?

רוצה קריירה שניה?

לא יודע איך להתמודד עם הפרישה?

הגעת למקום הנכון!

 

פרישה מעבודה ויציאה לפנסיה –איך עושים את זה? 

 

בעולם המודרני ישנם כמה מעגלי פעילות מרכזיים

מעגל המשפחה – למען דור ההמשך, הילדים, האישה

מעגל העבודה – למען השגת יציבות , פרנסה ומימוש עצמי

מעגל חברתי – אני כחלק מ…תחושת שיכות, תרומה, משמעות

מעגל אישי –גופני – (הרבה פעמים מעגל זה מוזנח או נתפס כמובן מאליו) הגשמה עצמית, חלומות תשוקות, הזדמנויות, אפשרויות, אילוצים- עכשיו אני!

רוב חיינו הבוגרים, אנחנו עסוקים בפרנסה, עבודה, חברים כחלק מהצורך להתקיים ולהתפרנס, בד"כ בתקופה זו גם המימוש העצמי מוגדר ומכוון דרך "העבודה" דרך העיסוק שלנו. הרבה פעמים העיסוק שלנו מהווה בסיס משמעותי לזהות שלנו (אנשים שמציגים עצמם כדר' זה וזה, עו"ד זה וזה – כששואלים אותנו מי אנחנו או כשאנחנו מציגים עצמנו בחברה לרוב נעשה זאת דרך הפריזמה של העיסוק שלנו, חלק יוסיפו את הממד המשפחתי (בסדנא כדי לפתוח את הנשא הזה לבקש סבב היכרות ולאחריו לנתח את דרך ההצגה ולהראות שהעבודה היא חלק מהזהות)

לפיכך לא פלא שפרישה מהעבודה – גודעת משהו מהזהות של אדם שעדיין ברוב המקרים עדיין נמצא בבריאות טובה בשיא אונו  ובמיוחד באונו המקצועי (ניסיון, בשלות קשרים, מעמד וכו)

מקור הקושי:

בעולם המערבי אנשים, בעיקר גברים (אבל לא רק) הורגלו להשקיע שעות ארוכות מאוד בעבודה, על בסיס יום יומי תוך התמקדות בקריירה וזה כמובן בא על חשבון יצירת תחומי עניין נוספים והשקעה במשפחה חברים תחביבים.

באירגונים רבים בישראל, הקוד הלא  הכתוב הוא "הרבה שעות בעבודה=משקיען" בפועל יכול להיות שאין ממש קשר בין כמות השעות לתוצרת, אבל בעידן שבו ניראות היא מרכיב מרכזי (פירסום, ריאלטי, מותגים) רבים וטובים מוצאים את עצמם נשארים שעות ארוכות בעבודה, וזה כמובן בא על חשבון דברים אחרים מן הסתם ( משפחה, חברים, תחביבים וכו')

פרישה לגימלאות יוצרת לפתע מעבר חד שבו מוצא עצמו אדם עם עודף זמן וצורך למלא אותו כדי להמנע מתחושת ריק וחוסר ערך.

הפסיכולוג ארווין יאלום מתאר בספרו פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית תרגיל קבוצתי פשוט בו התבקשו  הנוכחים לרשום על כרטיסים תשובות לשאלה "מי אני?" ולחשוב על חווית הוויתור על התפקידים למניהם בזה אחר זה (למשל, אבא, בן, בעל, רופא, מהנדס, קורא ספרים, שכן, קתולי,  או אפילו השם בוב) בסיום התרגיל המשתתפים הפשיטו עצמם מכל התפקידים והבינו שהיותם אינה תלויה במעטים (עטיפות) חיצוניים, כמה מהפנטזיות שהמשתתפים דיווחו עליהן בסוף התרגיל (כמו "רוח ללא גוף שמרחפת בחלל ריק") מוכיחות בבירור ששלילת התפקידים עלולה לגרום לאדם בידוד קיומי- חוויה של הריק.

מעבר לעובדה שרבים לא רגילים לזמן פנוי ומוצאים זאת פתאום מאיים להחליט כל יום מחדש איך למלא את היום, נפגעת למעשה המסגרת השלד של היום השיגרה. (מסגרת נותנת כוח, משענת, ביטחון יוצרת  סדר ) – העלמות המסגרת של מקום העבודה יוצרת אם כן קושי גדול, שמשפיע על תחושת הערך העצמי וגם מעוררת חרדה. כל אלו יחד יכולים להוביל לדיכאון ודכדוך ותחושה של "אין בי עוד צורך",ריקנות.

תחושות של ריקנות וחוסר משמעות בעקבות פרישה/פיטורין מעבודה שכיחות בכל גיל, אך ההשלכות חמורות יותר בגיל מבוגר.

לכן חשוב להתכונן לפרישה ולמלא את מעגלי החיים המשפחתיים החברתיים ושל האני בתוכן – הכנסת תחומי עניין חדשים, יצירת תחביבים ובניית שגרת פנאי הכוללת פעילות חברתית ותרבותית.

חשוב לזכור שפרישה כמו כל תהליך שינוי מעוררת חששות ודורשת הסתגלות והתאמה.

 

מה משתנה בפרישה?

הרבה דברים! אבל אחד השינויים המורגשים ביותר הוא : הזמן!

במשך שנים חלמנו ופינטזנו על יותר זמן פנוי, חלקנו המציא מחלות וחיכה לחגים ולחופשות והשתוקק לעוד ועוד זמן פנוי בלי עבודה (בד"כ רק בתנאי שהזמן הפנוי הזה בא עם בטחון תעסוקתי ותשלום מלא/חלקי).

בפרישה לפתע פתאום, יש לנו שפע של זמן ואנחנו מתקשים למלא אותו בתוכן.

 

מה קורה לאדם שיש לו הרבה זמן ?

• שיעמום
• תחושת ערך עצמי יורדת/עולה
• שמחה/עצב
• שאלות ותהיות "פילוסופיות" "קיומיות"
• זמן לחלומות/תחביבים
• השקעה במשפחה
• מנוחה/התבטלות
• התגשמות של חלום או… אסון

 

מה קורה כשיש שפע של זמן?

• כשיש זמן פנוי ללא הסחות ו"הפרעות" – אנחנו פוגשים את עצמנו- לחלקנו המפגש נעים, לחלקנו המפגש מאיים ומפחיד (לא סתם אחד העונשים הקשים בכלא הוא בידוד/צינוק…אין לאן לברוח… מפני מי? מעצמי!)
• עולות שאלות קיומיות ישנות חדשות: מי אני? מה אני שווה? מה הערך שלי? בשביל מה או מי אני חי? מה הטעם? מה בא לי לעשות? מה אני רוצה לעשות? זה אולי כבר מאוחר מידי?

(מודל אפר"ת יקבע איך נתייחס לעודף הזמן שיש לנו פתאום)

 

עוד סיבות לקושי בפרישה:

 פרישה לפנסיה היא סיום. סיום של שלב בחיים, של תקופה. בתרבות המערבית  המושג "סיום" מתחבר באופן אוטומטי כמעט, עם מושגים כמו "סוף" או "אובדן". לכן, לא מן הנמנע שבעת פרישה לפנסיה נחוש תחושות של אובדן- שכן נדמה לנו שאנו מאבדים את הזהות, המשמעות, הביטחון הכלכלי ואת שגרת החיים היומיומית.

זו הסיבה שניתן לזהות בתקופת טרום פרישה לפנסיה את אותם השלבי שעובר אדם באבל:
להלן השלבים , התחושות והביטויים האופיינים:

• הכחשה– אני לא פורש השנה . לא. זה לא קורה לי!  יש לי מה לתת עדיין . אני עוד יכול לעבוד כמה שנים!
• כעס– למה אני? הצעירים האלו , אין להם כבוד למבוגרים!  נתתי לחברה הזו את חיי, זה היחס שאני מקבל?
• התמקחות– אולי אמשיך לעבוד במתכונת מצומצמת!
• ייאוש– טוב, אין עם מי לדבר!
• השלמה– ניסיתי הכל, להישאר כבר לא אוכל. אולי זה לטובה.

ככל שנצליח לעבור שלבים אלו מהר יותר ונשלים עם המצב החדש , כך נוכל לקצר את תקופת ה"משבר" ולהכין את עצמנו לחיינו החדשים.

 

איך נוכל לעבור את תקופת השינוי /הסתגלות במהירות ובהצלחה ?

 

• מודעות לתהליך ולשלבים המקובלים
• לוקחים את הזמן ומכבדים את הקצב הפנימי.
• תיכנון תהליך הפרישה- הכנת תוכנית פעולה- מה בא לי עכשיו?
• מי אני ללא העבודה שלי? מה הזהות שלי? מה התשוקות והרצונות שלי?
• אופטימיות – חצי הכוס המלאה
• עשייה – כל עשייה שהיא עדיפה על פני ישיבה במקום ( ישיבה במקום רק אם ממש ממש בא לך)

 

 

משפחה בפרישה – השפעת הפרישה בתוך המעגל המשפחתי

בפרישה שלי אני השחקן המרכזי ללא ספק! אך יחד עם זאת יש סביבי שחקני משנה והם המשפחה שלי (והחברים שלי) . גם המשפחה שלי צריכה להסתגל לשינוי, לעובדה שאני עכשיו בבית הרבה יותר.

 

כאחד מהעוגנים הראשיים של המשפחה מה שחושבים וחווים בני המשפחה יכול להשפיע גם עליי.

סוגיות שיכולות להתעורר כתוצאה מהפרישה לגימלאות:

• איבוד המעמד שלי בבית או הרגשה שהוא נחלש כתוצאה מההתקרבות ל"סוף" (אתה כבר לא כזה בוס גדול, הפסקת כבר לנהל אז אל תנהל אותנו")
• חיכוכים כתוצאה משהות ממושכת יחד – ללמוד להסתדר מחדש
• ציפייה ליותר יחס /עזרה מהילדים
• דרישה ליותר תשומת לב לנכדים כי עכשיו אתה יכול (למרות שלא בא לי)
• הזדמנות להתקרבות לנכדים – יצירת חוויות משותפות

 

יתרונות יחסיים של הפורשים לפנסיה:

• בד"כ אין משכנתא, מצב כלכלי יציב – דירה, פנסיה,
• הילדים כבר מחוץ לבית,
• הגשמנו ועשינו קריירה,
• חוכמת חיים,
• ניסיון,
• זמן פנוי,
• פחות לחץ

 

כל אלו מובילים אותנו למצב שבו נוצרת הזדמנות יחודית אולי אחרונה "לחיות בגדול" את כל מה שרצינו (הסרט "מתים על החיים"  של מורגן פרימן וג'ק ניקולסון)
כי פרישה מעבודה היא לא פרישה מהחיים. פרישה לגמלאות זו הזדמנות נוספת לכל אדם להמציא את עצמו מחדש, להיפתח לתחומי עניין ועיסוק שונים, לפתח ולהשקיע במערכות יחסים במשפחה ובחברה שהוזנחו או דעכו מחוסר זמן כוח והשקעה, להכניס הרגלים חדשים לחיים ולהמשיך לצמוח ולגדול במעגלים שונים ממעגל העבודה

 

מה אפשר לעשות?

• לכתוב ספר
• לקרוא
• לטייל בעולם
• ללמוד לבשל
• להשקיע בבריאות שלנו
• להשקיע בתזונה שלנו
• למצוא אהבה חדשה (למי שלבד)
• לפתח תחביבים חדשים
• לחזור לתחביבים ישנים
• להשקיע בנכדים (יום ביקור קבוע)
• ייעוץ מקצועי בתשלום/התנדבות
• התנדבות ועזרה לאוכלוסיות נזקקות

 

היתרונות של גיל פרישה לגמלאות מייצרים אפשרויות רבות

כעת אנו יכולים לבחור אם להשקיע בבריאות הגוף והנפש באמצעות פעילות ספורט, יוגה, מדיטציה וכו', ריקודים בסגנונות שונים, הליכה בפארק או על שפת הים, האזנה למוסיקה ולהרצאות, השתתפות בסדנאות ענין שונות, צפייה בסרטים והצגות (ישנם אירועי בוקר בבתי הקולנוע עבור הגיל השלישי), לקיחת אחריות וטיפול בנכדים יום בשבוע או ביקור שבועי אצל הילדים  והנכדים, למידה בקורסים עבור הגיל השלישי או באוניברסיטאות כמאזין  חופשי, השתתפות במפגשים חברתיים בבתים או מועדוני הגיל השלישי, פיתוח תחביבים שהוזנחו בשל חוסר זמן כגון: משחקי ברידג' או קלפים אחרים, ציור צילום תכשיטנות, תחומי אומנות שונים, נסיעות לטיולים (ישנן טיולי פנסיונרים מאורגנים רבים) בארץ ובחול נופשים ברחבי הארץ והעולם.

התנדבות –   למען אוכלוסיות נזקקות עזרה ונתינה
בישראל קיימים גופים רבים לרבות עמותות, שאליהן ניתן לפנות בכדי להצטרף למסגרת התנדבותית למען אוכלוסיות שונות כגון: תינוקות שזקוקים למגע ולקשר, ילדים שמתקשים בלימודים, אימהות אשר זקוקות להדרכה הורית, ליווי קשישים עריריים ועוד. אפשר לארגן קבוצות של ילדים או מבוגרים ולפתוח כיתת לימוד בתחומי התמחות שונים שבהן עסקנו או התמקצענו בעבר כגון: דרמה, אנגלית, משפטים, שיעורי נגינה, אימון ספורט או כל תחום אחר. זכרו- תחושה של אני משמעותי עבור אחרים ממלאת את האדם ונותנת לחייו טעם ומשמעות!

 

האחריות שלנו:

להסתגל. לייצר שגרת חיים חדשה. למלא את חיינו בתוכן ועניין, למצוא מחדש את טעם החיים, כדי שנאריך ימים ונבלה את זמננו בנעימים מתוך תחושת שפע.

זו האחריות  שלנו ליצור שינוי, להכניס תכנים ועיסוקים לחיים וליהנות מתקופת פרישה לפנסיה

האחריות הזו דורשת יוזמה מוטיבציה ויצירתיות.

 

פרישה לגמלאות  – שלושה צעדים ראשונים 

1.הכינו Wish List – רשימה של לפחות 10 דברים שתמיד רציתם לעשות ולא מצאתם את הזמן – מתוכם לפחות 3  דברים "לא הגיוניים" מוזרים או כאלו שנדמה לכם שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם כלכלית. הרעיון הוא "לשפוך" על הדף את מה שאתם רוצים בלי הביקורת של קול ההיגיון -הרשו לעצמכם לשחק עם האפשרויות, כי אם לא עכשיו מתי?

2. הירשמו לחוג, פעילות שנעשת בקבוצה שתוציא אתכם מהבית לפחות 3 פעמים בשבוע

3. קנו מתנה קטנה לכל אחד מהקרובים לכם מדרגה ראשונה לכבוד הפרישה, כך תעבירו לעצמכם ולהם את המסר שאתם פותחים דף חדש בחייכם.