הנה סיפור ששמעתי לא מזמן…
היה זה סתיו, ו"דוב חכם" התמנה להיות הצ'יף החדש של שבט האינדיאנים בשמורה המרוחקת.
זמן קצר לאחר המינוי שאלו בני השבט את הצ'יף החדש שלהם האם החורף עומד להיות קר או מתון.
הואיל ו"דוב חכם" היה צ'יף אינדיאני בחברה מודרנית, הוא מעולם לא חונך על ברכי הסודות העתיקים ולא שלט היטב ברזי הטבע כאביו וסבו. כאשר הביט בשמיים, לא יכול היה לומר מה עומד להיות מזג האוויר. ובכל זאת, על כל צרה שלא תבוא, ענה לבני השבט כי החורף אכן עומד להיות קר, ושעל בני הכפר לאסוף עצים להסקה כדי להיות מוכנים.
כמו כן, בהיותו מנהיג מעשי, עלה במוחו לאחר מספר ימים רעיון. הוא הלך עד לתא הטלפון הקרוב, התקשר לשירות המטאורולוגי ושאל:
"האם החורף הקרב עומד להיות קר?"
"נראה כאילו חורף זה אכן עומד להיות קר למדי," ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי.
לפיכך חזר הצ'יף אל אנשיו והורה להם לאסוף עוד יותר עצים, כדי להיות מוכנים.
שבוע מאוחר יותר הוא התקשר שוב לשירות המטאורולוגי.
"האם זה עומד להיות חורף קר מאד?"
"כן, זה בהחלט עומד להיות חורף קר מאד."
הפעם הורה הצ'יף לאנשיו לאסוף כל פיסת עץ שיוכלו למצוא.
שבועיים מאוחר יותר, כדי להיות ממש בטוח הוא התקשר לשירות המטאורולוגי שוב.
"האם אתם בטוחים לגמרי שהחורף עומד להיות קר מאד?"
"לגמרי," השיב האיש מצידו השני של הקו,
"זה עומד להיות אחד החורפים הקרים ביותר מאז ומעולם."
"איך אתה יכול להיות בטוח כל כך?" שאל "דוב חכם" שסקרנות וחשש הציפו אותו.
השיב החזאי: "האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים…"
————————————————————
אז על מה בעצם הסיפור הזה?
הסיפור הזה הוא על :
- נבואה שמגשימה את עצמה
- הסתמכות על האחר
בעצם הסיפור הזה הוא על אנושיות…
כי מה יותר אנושי מהפזילה שלנו הצידה למה שאחרים עושים? להשוואות, לחשש להתפס עם המכנסיים למטה, החשש לטעות , ולכן להערך בדיוק כמו "כולם" גם כשלא ברורה לנו הסיבה…
מספיק לנו ש"כולם" עושים את זה – נכון?
אז נכון, זה אנושי מאוד ויחד עם זאת גם לא פעם טיפשי מאוד.
ולכן אני רוצה לשאול אתכם מהם הדברים שאתם עושים רק כי "כולם" עושים בלי שברור לכם מדוע?
איפה אתם בוחרים לוותר על שיקול הדעת שלכם בגלל החשש לטעות?
ומה דעתכם על אנשים שעושים את מה שנראה להם גם כשזה לא מקובל חברתית?
אני באופן אישי מעריך אנשים כאלו בלי קשר לתוצאה (לפעמים גם הם טועים) אני מעריך אותם על הנכונות שלהם לשלם את המחיר על טעותם. כי זו הדרך לצמוח, זו הדרך להנהיג זו הדריך ללמוד.
אז בימים הקרובים אני רוצה להזמין אתכם להסכים לשלם את "מחיר הטעות" – לא לוותר על שיקול הדעת שלכם, להסתכל פנימה לפני שפועלים ולשאול "זה מתאים לי?" וכך לחזק את האינטואיציה ואת הבטחון העצמי.
הולך?
שבוע מצויין!
אודי
נ.ב.
אם את/ה מעוניין להתנסות באימון זה הזמן!
נצל את מפגש הטעימה בהנחה משמעותית
כל הפרטים על אימון טעימה בהנחה משמעותית בלחיצה כאן!
