פסיכותרפיה ואימון לקבלת החלטות

אודי ערד פסיכותרפיה ואימון אישי
052-5675969

ניהול משבר קריירה בארבעה ממדים

לעיתים תקופת שינוי קריירה הופכת להיות משברית, או אז חשוב לתת מקום ולהתייחס לדרכי ההתמודדות והשמירה על המצב הרגשי שלנו. שמירה על אנרגיה טובה ותחושת איזון תאפשר לנו לפעול בצורה אפקטיבית.

כולנו עוברים במהלך החיים תקופות של שינוי. מצב שבו המוכר והידוע משתנה.

בתחום הקריירה, תחושה של איום על מקור הפרנסה חוסר מימוש, תיסכול וחוסר שביעות רצון מתמשכים יכולים לגרום לחוסר יציבות, אשר גורר חששות ופחדים המשפיעים ישירות על ה-well being שלנו.

תעסוקה הינה אחד העוגנים המשמעותיים בחיינו וכשהיא נפגעת, אנחנו חווים מערבולת רגשית שעלולה לסחוף אותנו למחוזות הייאוש והדיכאון.

מה בעצם קורה לנו כשאנחנו מחוסרי עבודה/מפוטרים או לא מצליחים ומרגישים לא ממומשים? אילו תחומי חיים נפגעים?

אחת המורכבויות הינה השמירה של מערכות היחסים שלנו עם בני הזוג, הילדים, החברים והקולגות ואף עם עצמנו. באופן טבעי מתחילות לעלות בנו מחשבות שליליות שלאורך זמן, כמו כדור שלג תופסות יותר ויותר מקום.

עם המחשבות הללו, מועצמות תחושות ורגשות של מתח, עצבים, כעס (על העולם, על מקום העבודה, ועל כל מי שניתן להפנות כעסנו אליו), אובדן ביטחון עצמי, אשמה, תסכול, תחושת כישלון אישי ותחושת חוסר יציבות. לעיתים תחושת הכישלון וחוסר הערך העצמי מגיעים עד לכדי "ריק קיומי" – מושג המבטא אובדן דרך, אובדן משמעות ואובדן אמונה (בעצמי/בעולם) שבמקרים רבים אף מגיע לכדי דיכאון.

בלי ספק, גם ללא דיכאון, מדובר בחוויה מאוד לא נעימה – לא למי שחווה זאת ולא לסובבים אותו.

הקשיים העיקריים איתם מתמודדים כאשר תקופת המשבר בקריירה מתמשכת:

  • כובד האחריות להתפרנס ולפרנס, עד כדי תחושה של סכנה קיומית להישרדות המתבטאת ביכולת לספק מזון (שינוי סל הצריכה), חשש לקורת גג (עמידה בתשלומי שכירות או משכנתא) וקושי לספק צרכים בסיסיים אחרים של בני המשפחה (לימודים, תרבות פנאי חוגים).
  • בושה– מול החברים, מול המשפחה – איך לתרץ לסביבה ולעצמנו את זה שלוקח לנו זמן למצוא? את זה שאנחנו לא מצליחים? לא מתקדמים? לא שבעי רצון?
  • אשמה– למה דווקא אני? אולי אני הייתי לא בסדר?
  • התמודדות עם כישלון– האם אני כישלון? בעיני עצמי, בעיני הסביבה?
  • נשבר משהו באמון שלנו מול העולם– האמון שאנחנו יכולים להסתדר ושהעולם זה מקום שטוב לחיות בו.
  • תיסכול וכעס – על הצורך להלחם ולהמציא עצמנו מחדש, למרות הוותק והניסיון שיש לנו. על חוסר שביעות הרצון מאיתנו, וחוסר שביעות הרצון שלנו, על ההכרח להמשיך גם שאין לנו מוטיבציה או תגמול ראוי.
  • אובדן שליטה – דאגות ותחושה של חוסר יציבות בנוגע לעתיד הקרוב והרחוק.
  • בדידות גדולה – תחושה שאף אחד לא באמת מבין אותנו. בסופו של דבר גם אם יש לנו סביבה תומכת, אנחנו לבדנו עם ההתמודדות, עם הקשיים, עם היום יום,  עם החיפושים.
  • פחד- מהעתיד וממה שיביא איתו, פחד שלא נסתדר, פחד שנאלץ להתפשר.

ארבע ממדי קיום

בתקופת משבר בקריירה הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלנו עלולים להיפגע וכמעט שאין אדם חסין לגמרי בעניין הזה. הנטייה הטבעית היא להשקיע את רוב האנרגיה בדבר שנמצא מולנו במטרה לפתור את המשבר כמה שיותר מהר, ולמרות שבבסיסה הנטייה הזו היא טובה ונכונה, כשמשך הזמן מתארך ולרוב משבר בקריירה הוא דבר ממושך, חשוב מאוד לשים לב לתמונה המלאה ולנקוט פעולות מתאימות לטובת הבריאות הנפשית שלנו.

באמצעות מודל ארבעת ממדי הקיום אני מבקש להרחיב את המבט ולהאיר את נושא הביטחון העצמי, הזהות והדימוי העצמי בתקופת משבר קריירה ולהציע כמה כלים פרקטים לשימוש מוגבר בתקופה זו.

ארבעת ממדי הקיום הם: פיזי- חברתי- פסיכולוגי – רוחני.

חשוב לזכור כי ההפרדה בין ארבעת הממדים היא מלאכותית, הם מתקיימים במקביל, שזורים זה בזה, מתכתבים ומזינים זה את זה כל הזמן וגם אם נדמה לכם שבמקרה שלכם רק מימד אחד או שניים פעילים דעו לכם שגם האחרים פעילים גם אם בצורה סמויה או פחותה יחסית, ולכן נדרשת תשומת ליבכם.

ממד פיזי – עוסק בגוף הפיזי שלנו – איך אנחנו נראים, האם אנחנו יפים או מכוערים, שמנים או רזים, בריאים, חולים וגם כמובן – הגיל שלנו ! אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפני הכל אנחנו קודם כל גוף, ובתקופות שינוי ומשבר "הגוף מדבר", ומבטא לא פעם בדרכו את מצבנו האמיתי.

ביטוי נוסף של הממד הפיזי הוא הצורך לשרוד. בעולם המודרני, לעבודה שלנו וליכולת שלנו להשתכר יש משמעות פשוטה – והיא, היכולת לשרוד פיזית, לקנות אוכל, להתקיים ולדאוג לנו ולבני המשפחה שלנו. למרות שאנחנו רחוקים מאוד ממצב של רעב או אובדן המגורים שלנו, עדיין כולנו מבינים שלטווח ארוך בלי פרנסה ועבודה אנחנו לא יכולים לשרוד, דבר המכניס לחץ ומתח. אנחנו יודעים "שאנחנו על זמן שאול" השעון מתקתק וזה מעורר חרדה מסוג "מה יהיה אם?" כשהביטחון הכלכלי מתערער אנחנו נעשים מודעים יותר ללחץ ולכובד האחריות המוטלת עלינו. כובד אחריות זה מחדד עוד יותר את התחושה שאנחנו לבד – שאנחנו בסופו של דבר נושאים את עול הפרנסה והקיום לבדנו, ועלינו למצוא את הכוחות לעשות את הפעולות שיחזירו אותנו לשוק העבודה, ולהתפרנס.

ממד חברתי – בני אדם הינם יצורים חברתיים. כשאנחנו תינוקות אנחנו לא יכולים לשרוד ללא עזרה. לאורך כל שנות ההתפתחות שלנו, למעגלים החברתיים שלנו יש משמעות גדולה. הממד הזה עוסק ברשת חברתית שלנו. בראש ובראשונה המשפחה שלנו – איזו משפחה יש לנו, איזה חברים יש לנו – "אמור לי מי חברייך ואומר לך מי אתה". ממד זה קשור בלהרגיש מקובלים או דחויים, עם הרבה חברים או מעט חברים, ממד זה קשור במעמד, בהכרה ובפרסום. אנחנו עסוקים בהשוואות כל הזמן – ביחס ל"קבוצת השווים" לנו בכל התחומים וכך גם בתחום העבודה. אנחנו בודקים כל הזמן מה המעמד, מה התנאים, מה ההישגים שלנו ביחס ל… אנחנו מודדים הרבה פעמים הצלחה בהשוואה לאחרים ומבססים את הערך העצמי שלנו על היחסיות הזו.

תקופת שינוי או משבר קריירה מתבטאת מידית בממד החברתי ומעלה סוגיות של התנהלות מול משפחה וחברים. בתקופה כזו יש פגיעה באגו מתוקף ההשוואה לקבוצת השווים. בני המשפחה לרוב דואגים ומודאגים בתקופת שינוי. מצד אחד תוך דאגה כנה למצבנו אבל גם מדאגה לעצמם ולגורלם – מתוקף התלות הכלכלית בעיקר אם מדובר בראש משפחה ומפרנס. לרוב הדאגה של הקרובים מנחה את התגובה שלהם – שיכולה להיות פחות סבלנית ומדויקת בנוגע לרצונות שלנו ואינה מהווה את התמיכה שאנחנו זקוקים לה בתהליך החיפוש. התוצאה לעיתים קרובות הינה שהם "ידחפו" אותנו לקחת כל עבודה "סבירה" בעיניהם.

סוגיה חברתית נוספת היא הילדים – מה אומרים להם? איך מרגיעים אותם? והחברים – מה אומרים להם? יש המון בושה בתהליך הזה – להודות שפיטרו אותי, או שאני לא מצליח למצוא עבודה חדשה בזמן "סביר" או סתם להודות שהעסק שלי לא מתרומם כבר הרבה זמן – בושה וחשש לבקש עזרה ולהיתפס כחלש, לקבל תווית של כישלון. באופן פרדוקסלי לפעמים, דווקא בתקופה שאנחנו הכי זקוקים לתמיכה ועזרה מהרשת החברתית התומכת שלנו, אנחנו מסתגרים ומתבודדים בשל תחושת כישלון אישי שלרוב כלל אינה נכונה.

ממד פסיכולוגי – עוסק בשאלת הזהות, מי אנחנו? בעיני אחרים אבל בעיקר בעיני עצמנו, הזהות שלנו מתגבשת כל הזמן ומושפעת ממה שלמדנו על עצמנו דרך ניסיון העבר והחוויות שלנו. דרך ההצלחות והכישלונות שחווינו. אנחנו חיים בעולם מערבי מודרני שבו "הצלחה" נמדדת הרבה פעמים בצורה חומרית – בכמה כסף יש לנו. המעמד החברתי שלנו נקבע ביחס להישגים שלנו אל מול "קבוצת השווים" לנו (החברים שאיתם אנחנו מסתובבים). חלק מרכזי בזהות שלנו קשור בעיסוק שלנו, במקצוע ובתארים. אין זה מקרה שכשמבקשים מאיתנו להציג את עצמנו אנחנו מיד הולכים למקום הזה של המקצוע או העיסוק שלנו. הביטוי החזק ביותר לקשר בין הזהות שלנו לעיסוק שלנו הוא בתארים שאנחנו מצמידים לשם שלנו "עו"ד כהן", "דר' לוי", "אריכטיקט זה וזה" , "רו"ח מזרחי" וכן הלאה. גם מי שלא מציג את עצמו עם התואר שלו, מזוהה חזק עם העיסוק שלו – זה משהו תרבותי עמוק. לכן אין זה מפתיע שבתקופת שינוי או משבר בקריירה משהו בזהות שלנו ניסדק, בעקבות הפגיעה במעמד שלנו ובחווית ההצלחה שלנו בעיני החברה ובעיקר בעיני עצמנו. וזה מן הסתם בתורו משפיע על ההרגשה שלנו.

ממד רוחני – עוסק בסדר הגדול של הדברים ובמשמעות שאנחנו נותנים לדברים. קשור בעולם הערכים שלנו ובאמונות שלנו על החיים שלפיהם אנחנו מעצבים את חיינו. לפעמים משבר קריירה וחיפוש מתמשך, מביאים איתם אובדן אמונה ושינוי במשמעות שאנחנו נותנים לדברים (לטוב ולרע).

אין זה מקרה שרבים מהאנשים שיוצאים לפנסיה חווים קשיים (למרבה הפלא יש שיגידו – שהרי סוף סוף חופש) כשהמקצוע, העיסוק המרכזי שהפך לחלק מהזהות של האדם ומההגדרה העצמית שלו נעלם. למעשה מה שמשתנה היא המשמעות – כאשר אנחנו עובדים ויוצרים אנחנו נותנים לזה משמעות מסוימת שבאמצעותה אנחנו יוצקים תוכן לחיינו, אבל כשזה נעלם – אנחנו לעיתים מתקשים לתת משמעות חדשה, ואז מתעוררת שאלות מסוג: מה אני שווה? בשביל מה אני כאן? מה הטעם? האם אני נחוץ? וכיוצ"ב שאלות שמפגישות אותנו (לא תמיד מבחירה) עם הסיבות שבגללן אנחנו רוצים לעשות X או Y. תופעה ידועה בקרב פנסיונרים היא חוויה קשה של "ריק קיומי" ודיכאון בעקבות הפסקת העבודה. בקטן גם שינוי ומשבר קריירה מעורר דברים דומים גם אם בעוצמה פחותה.

 

כלים פרקטיים לשמירה על אנרגיה גבוהה וחוסן בתקופת משבר קריירה:

חשוב לטפח שני מרכיבים:

  1. מודעות ו- SOM – state of mind.
  2. מעשים, בלי מעשים שום דבר לא קורה. מעשים שתומכים במטרות שלנו (ומטרה אחת שיש ברקע היא תמיד להרגיש טוב להיות אופטימיים לשמור על אנרגיה גבוהה וחיובית).


מה עושים בממד הפיזי?

  • נותנים תשומת לב לאיך אני שומר על עצמי מבחינה פיזית – קשר של גוף ונפש, תזונה, פעילות גופנית, אנרגיה, הזנה ושינה מספיקים בלי להזניח מנוחה ובילויים.
  • פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע חצי שעה (מחקרים מראים כי הדבר שקול ללקיחת "פרוזק" /נוגדי דיכאון)
  • לעשות לפחות פעם בשבוע משהו שאנחנו אוהבים – פרגון עצמי (תחביב, מתנה, סרט, בילוי).

מה עושים בממד החברתי?

  • בוררים את האנשים שאנחנו נפגשים איתם – המשמעות היא למנן ולסנן בני משפחה וחברים שמורידים לנו אנרגיות ומבקרים אותנו. ומהצד השני להיפגש יותר עם אנשים שתומכים ומעצימים אותנו.
  • מוצאים סביבה תומכת, מתמקדים בהישגים, ביכולות בהצלחות, מתקדמים בשיטת "בייבי סטפס".

 

מה עושים בממד הפסיכולוגי?

  • עונים על השאלות מי אני? על מה אני גאה? מתמקדים באיכויות שלי, במה אני תורם, מה כבר יש לי ועומד לזכותי שעוזר לי (חיוך, תכונת אופי, איכות מסוימת).
  • מכינים רשימה של 10 איכויות שיש לנו שאנחנו יודעים שיש לנו ולחזור אליה בשעת צורך לקרוא אותה.
  • מכינים רשימת הישגים והצלחות עבר.
  • מכינים רשימה של דברים שמעוררים בנו גאווה – אתגרים שעמדנו בהם, הצלחות שצברנו.

אל הרשימות הללו חוזרים מידי יום או כשיש ירידה באנרגיה במטרה להזכיר לעצמנו מי אנחנו.
מה עושים בממד הרוחני?

  • מכינים רשימה של אמונות מעכבות (משפטים ששמענו בבית, מחשבות חוזרות ברגעי משבר) – ומבצעים להם היפוך.
  • מבצעים איתור של ערכים מובילים ותפיסות עולם.
  • רשימת תודות יומית. כל יום לפני השינה לרשום 5 דברים שאנחנו יכולים להגיד עליהם תודה. מתחברים לאנרגיה של שפע והוקרה.

לסיכום,

תקופה משברית בקריירה, עוברת כמעט על כל אדם מתישהו ולא כדאי להקל בה ראש. זוהי תקופה שמביאה איתה חוסר יציבות, חרדה, הצפה רגשית וחששות קיומיים מסוגים שונים המלווים בבדידות ופחד מהעתיד. חשוב בתקופה כזו למצוא סביבה תומכת, מפרגנת ומקצועית.ולתת תשומת לב לארבעת הממדים ולמה שקורה לנו בכל אחד מהם.

אין אפשרות להגיב.